זמן לחשבון נפש...

תחילת שנה ובייחוד יום כיפור הקרב ובא הם זמן טוב לחשבון נפש.

לקבל החלטה הנוגעת למקום בו אנו מעוניינים לראות את עצמנו בחיינו בשנה הקרובה.

כל אדם מחליט בין אם במודע ובין אם שלא במודע איך יופיע בחייו:

-          אפשרות 1- אנו רוצים לכתוב את התסריט, לביים ולהפיק את חיינו- כלומר לקחת שליטה על האופן בו חיינו נראים.

-          אפשרות 2- אנו מעדיפים להיות הניצבים על רקע הסרט של חיינו- כלומר שמישהו או משהו יוביל אותנו ויגיד לנו מה לעשות.

שני המסלולים כפי שתיאר אותם רובי חלפון- 

כחולת אפילפסיה מזה 20 שנה וכמי שמלווה חולי אפילפסיה ובני משפחותיהם מזה 5 שנים למדתי שמכיוון שאצלנו חולי האפילפסיה, אחת מעובדות החיים שיש לקחת בחשבון היא האפילפסיה, לכן חשוב שנחליט עם עצמנו האם אנו מעוניינים לנווט את חיינו איתה או נגדה, האם אנו מעוניינים להקשיב למה שיש לה לומר לנו או להתעלם ממסריה.

כדי לגלות איפה אנחנו רוצים להיות ישנן מספר שאלות שחשוב לשאול:
-          עד כמה אתם מרוצים מאופן הופעתה של האפילפסיה בחייכם בשנה האחרונה?
-          עד כמה אתם דואגים לבדוק ורגישים לאופן התבטאותה בחייכם?
-          עד כמה אתם מאמינים שיש לכם מה לעשות בעניינה?
-          עד כמה האפילפסיה מושפעת מגורמים חיצוניים (אנשים, מסגרות חיים- עבודה, חברים, משפחה, כסף ועוד)?
-          עד כמה האפילפסיה מושפעת מגורמים פנימיים (תזונה, פעילות ספורטיבית, שינה, מצבים רגשיים ועוד)
-          עד כמה אתם לוקחים אחריות על אופן התבטאותה של האפילפסיה?
-          האם אתם יודעים להגדיר בצורה ברורה כיצד יראה מצב האופטימלי של חייכם עם האפילפסיה?

ממליצה מאוד, גם אם התשובות נראות ברורות, לחקור ולחשוב עליהן שוב לפני שאתם עונים ולעיתים יש צורך בנקודת מבט אחרת, נוספת, חיצונית כדי להגיע לתשובות טובות יותר.

בהקשר זה אמר סטיבן קובי- "אני לא תוצר של נסיבות חיי, אלא תוצר של החלטותיי."

מאחלת לכם שנה טובה ובריאה.